מפעל זכרון - הר הרצל

צעדת השביל המחבר

(בשיתוף עם משרד החינוך ויד ושם)

הוגה רעיון הצעדה, מתכנן מסלול הצעדה ותחנות הדרך, מוביל את צוות ההיגוי לצעדת השביל המחבר עם אנשי משרד החינוך, יד ושם, ההסתדרות הציונית ומועצת תנועות הנוער בישראל.

צעדת השביל המחבר מיד ושם להר הרצל היא מפעל זיכרון חינוכי בהשתתפות כאלפיים תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ. הצעדה נערכת מדי שנה באחד מימי השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון.

השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל הוא גם השביל המחבר בין שם לכאן, בין הפזורה היהודית למולדת העם היהודי, בין גלות וחורבן בניכר לחיים של בניין ותקווה במדינת ישראל המתחדשת.

צעדת השביל המחבר היא מסע בזמן ובזיכרון היהודי. מסע שמתחיל בבקעת הקהילות, עובר ונוגע בקרונות המוות בדרכם אל מחנות ההשמדה, בנס המרד שהונף בגטו, בספינות המעפילים החותרות אל המולדת, בגבורת מתנדבי הישוב שצנחו להציל נפשות מן התופת, ולבסוף בחלקת גדולי האומה, מקום מנוחתם האחרונה של ראשי המדינה ומנהיגיה.

מסע הצעדה נחתם מול האנדרטה לחללי נצר אחרון, יד זיכרון לאותם ששרדו את השואה ונותרו אחרונים ויחידים מכל משפחתם, שעלו לארץ, לבשו מדים ונפלו בשדות הקרב. אנשים לא רבים אלה היו במותם לגשר הנטוי בין שואה לתקומה.

אבני הדרך במסלול הצעדה בקעת הקהילות
בקעת הקהילות היא נקודת היציאה למסע, אתר המנציח את הקהילות היהודיות ברחבי אירופה וצפון אפריקה רגע לפני השואה, את סיפור פריחתן וחורבנן, וממחיש את גודל מימדיה של הפזורה היהודית ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

אנדרטת הקרון
אנדרטת הקרון הוקמה לזכר רכבות המוות שיצאו עמוסות ביהודים על פני כל אירופה בדרכן אל מחנות ההשמדה. קרון המוות ניצב כאן, על סף התחנה הסופית והתהום הפעורה בקצה הדרך, אך הוא משקיף אל נופיה של ירושלים, בירת ישראל הישנה-חדשה.

האנדרטה לשואה ולגבורה
לאנדרטה זו, יצירתו של הפסל היהודי המפורסם נתן רפפורט, שני חלקים: בצד האחד המצעד האחרון, שיירה מורכנת ראש של יהודים מובלת אל גורלה, ובצד האחר ההתקוממות בגטו, הלוחם היהודי שאמר לא עוד והניף את נס המרד במכונת ההשמדה הנאצית.

השביל המחבר
השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל נסלל בידיהם של חניכי תנועות הנוער הציוניות בישראל לציון שישים שנה למרד גטו ורשה ולהתנגדות היהודית לנאצים בתקופת השואה. זהו השביל המחבר בין שם לכאן, בין גלות וחורבן בניכר לבין החזון הציוני של השיבה למולדת והמאבק על תקומת ישראל.

קבר אחים לנספים באונית המעפילים "סלבדור"
בחורף 1940יצאה ספינת המעפילים "סלבדור" מנמל ורנה בבולגריה בדרכה לארץ ישראל. בבוקר ה-12 בדצמבר נקלעה הספינה לסערה קשה והתנפצה אל הסלעים. 238 מנוסעיה, בהם 66 ילדים, טבעו בים. סיפור ה"סלבדור" הוא סיפור מאמציה הנואשים של הפזורה היהודית באירופה להיחלץ ממלכודת המוות הנאצית ולהגיע לחוף מבטחים בארץ ישראל.

יד לצנחנים מהישוב בארץ לאירופה הכבושה 
32 מתנדבים מבני הישוב היהודי הקטן בארץ צנחו לתוך אירופה הכבושה לסייע במלחמה בנאצים ולעשות להצלת אחיהם היהודים. שנים-עשר נפלו בשבי ומתוכם הוצאו להורג שבעה. יד הזיכרון לצנחני הישוב היא סמל להתגייסות, גם נוכח פני הסכנה הגדולה, לעזרתם של אחים יהודים באשר הם שם.

חלקת גדולי האומה
חלקה צנועה זו היא מקום מנוחתם האחרונה של ראשי האומה ומנהיגיה, נשיאי המדינה, ראשי הממשלה ויושבי-ראש כנסת ישראל. מקום זה, ששנותיו כמעט כשנותיה של המדינה, מייצג את הריבונות הלאומית המתחדשת במדינת ישראל.

האנדרטה לחללי נצר אחרון
יד זיכרון למאה וכמה עשרות חללי מערכות ישראל, ניצולי שואה שנותרו נצר ושריד אחרון למשפחתם, שעלו לארץ, התגייסו לשורות הצבא ונפלו במלחמה. האנדרטה לחללי נצר אחרון הוקמה בקצה השביל המחבר, בנקודה הסמלית כל כך שבין אתר ההנצחה למעפילים לחלקת גדולי האומה. במקום זה מגיעה הצעדה לסיומה.