כיבוי אורות

לילה לילה במשך שש שנים, אותם ארבעה ילדים באותו חדר, באותן ארבע מיטות ובאותה קבוצה. ההורים, כל אחד והילד שלו, נפרדים בנשיקת לילה טוב והולכים. המטפלת אומרת לילה טוב ומכבה את האור. אחר כך גם היא הולכת ובחושך, בכל החדרים, מושכים את השמיכה מעל הראש ומחכים לבוקר. לפעמים שומרת הלילה באה לביקור, אבל בדרך כלל אנחנו לבד. לגמרי לבד כל הלילה.

וכל לילה בחדר, בקבוצה, הוא סיפור שונה לגמרי מכל הלילות הקודמים.