השביל המחבר

בשנת תשי"ג (1953) הוקם על השלוחה המערבית של הר הרצל מוסד יד ושם, אתר הזיכרון הלאומי לשואה ולגבורה. חלק זה של ההר מכונה מאז "הר הזיכרון".

השביל המחבר בין הר הרצל ליד ושם נסלל בידיהם של חניכי תנועות הנוער הציוניות בישראל ונחנך בניסן תשס"ג (אפריל 2003), לציון שישים שנה למרד גטו וורשה ולגבורת ההתנגדות היהודית לנאצים בתקופת השואה.

השביל המחבר , שביל טבע להולכי רגל, מתחיל בסמוך לכניסה ליד ושם, ועולה ופוגש את מסלול המבקרים בהר הרצל סמוך לחלקת גדולי האומה. ההליכה בשביל מהווה ביטוי סמלי ישיר ומרגש לחיבור בין שואה לתקומה.

האנדרטה לאנשי נצר אחרון על השביל המחבר אנדרטת נצר אחרון היא יד זיכרון לעשרות חללי מערכות ישראל, גברים ונשים, ניצולי שואה שנותרו נצר ושריד אחרון למשפחתם, שעלו לארץ, התגייסו לשורות הצבא ונפלו בקרב על תקומת המדינה. באופן סמלי והולם נקבע מקומה של אנדרטה זו על השביל המחבר, בין אתר ההנצחה לנספים בספינות המעפילים לבין חלקת גדולי האומה.

צעדת השביל המחברצעדת השביל המחבר מיד ושם להר הרצל היא מפעל זיכרון חינוכי בהשתתפות אלפי תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ. הצעדה נערכת מדי שנה באחד מימי השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון.

השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל הוא גם השביל המחבר בין שם לכאן, בין הפזורה היהודית למולדת העם היהודי, בין גלות וחורבן בניכר לחיים של בניין ותקווה במדינת ישראל המתחדשת.

צעדת השביל המחבר היא מסע בזמן ובזיכרון היהודי. מסע שמתחיל בבקעת הקהילות, עובר ונוגע בקרונות המוות בדרכם אל מחנות ההשמדה, בנס המרד שהונף בגטו, בספינות המעפילים החותרות אל המולדת, בגבורת מתנדבי הישוב שצנחו להציל נפשות מן התופת, ולבסוף בחלקת גדולי האומה, מקום מנוחתם האחרונה של ראשי המדינה ומנהיגיה.

מסע הצעדה נחתם מול האנדרטה לחללי נצר אחרון, יד זיכרון לאותם ששרדו את השואה ונותרו אחרונים ויחידים מכל משפחתם, שעלו לארץ, לבשו מדים ונפלו בשדות הקרב. אנשים לא רבים אלה היו במותם לגשר הנטוי בין שואה לתקומה.